פסק-דין בתיק ת"ק 004714/03

נציגות הבית המשותף שנמצא ברחוב הרימון מס' 10 בגבעת שמואל התקשרה בהסכם עם התובע 2 (להלן: " התובע") לצורך ניהול ואחזקת הבית המשותף. העסק מנוהל ע"י התובע (שמנהל תיק עוסק מורשה) באופן אישי ואילו התובעת 1 הוא שמו המסחרי של העסק בלבד.

הנתבעים 1 ו- 2, חיה ואלון שוסטר הם בעל ואישה המחזיקים בדירה מס' 29. בהתאם לחלקם ברכוש המשותף, ועפ"י הסכם הניהול על הנתבעים שלם בגין השירות 199 ש"ח בחודש.

אין מחלוקת כי הנתבעים לא שילמו בגין חודששים נובמבר 2002 ועד אפריל 2003.

ביום 20/12/2002 וביום 28/3/03 פנה התובע לנתבעים בדרישה לתשלום החוב, ללא הועיל.

לפיכך הוגשה התביעה לקרן החוב בסך 1,194 ש"ח וכן לדמי גבייה בסך 850 ש"ח. לטענת התובע נגרמות לו הוצאות שוטפות הקשורות באחזקת הבית והוא נאלץ לממן מכיסו הפרטי את חלקו של הנתבע בהוצאות הכוללות תשלומים עבור ניקיון, מעליות, ביטוח וכו'.

כתב ההגנה הוגש ע"י נתבע 2 בלבד, שהוא המחזיק בדירה. ככל העולה מהחומר שבפני, לא נעשתה מסירה כדין של כתב התביעה ושל ההזמנה לדיון לנתבעת 1 , והתביעה נגדה נמחקת. למען הסר ספק יוכל התובע, במידת הצורך, להגיש נגדה את התביעה פעם נוספת.

הנתבע אינו מכחיש כאמור שלא שילם את חלקו בדמי הניהול והאחזקה משך חצי שנה, אלא שלטענתו לא עמד התובע בהתחייבויותיו עפ"י החוזה, למרות בקשות חוזרות ונשנות של הנתבע. הפרות אלה כוללות:

רעש העולה מחדר המשאבות. מאחר והנתבע מתגורר בקומה תשיעית בצמוד לחדר המשאבות, הרעש הינו בלתי נסבל ומפר את מהלך החיים התקין בשעות הלילה.

האינטרקום שבדירה לא תוקן. יתרה מזו, החוטים המקשרים את הדירה נחתכו במזיד במספר מקומות.

התובע נתן הוראה למנקים לא לנקות את הקומה והם נאלצים לנקות אותה באופן עצמאי.

בשל כך נגרמו לנתבע לטענתו הוצאות רבות שכן הוא נאלץ לבצע במקומו את התיקונים וטיפולי האחזקה. בשל כך נגרמו לו לטענתו גם הוצאות ריבית והוא מתכוון לתבוע אותם בעתיד.

כמו כן טוען הנתבע כי הוא קבע פגישה עם התובע על מנת לסלק את החוב ולפתור את הבעיות שהתעוררו במהלך חודש נובמבר 2002, אלא שהתובע לא הגיע לפגישה, ואף לא הודיע כי אין בכוונתו להגיע. לטענתו הוא ניסה ליצור קשר עם התובע אולם זה טרק בפניו את הטלפון.

לפיכך טוען הנתבע כי יש לדחות את התביעה בשל "כשלון תמורה מוחלט", הפרת החוזה והנזקים שנגרמו לנתבע.

בתביעתו נגד נתבע 3 (ת.ק. 004699/03) טוען התובע כי אף לנתבע חוב בגין אותה תקופה בסך של 199 ש"ח לחודש, ולפיכך תבע סכום זהה לתביעה בת.ק. 004714/03). הנתבע הגיש כתב הגנה בנוסח זהה לזה שהוגש ע"י נתבעים 1 ו- 2.

יצויין כי תביעה זהה הוגשה נגד דייר נוסף, רמי לוי בת.ק. 004712/03, שהדיון בה התנהל עובר לדיון בתובענות שבפני ושם הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה לפיו שולם החוב עפ"י ההסכם ללא דמי גבייה, וכן הוצאות אגרה. כמו כן, ומבלי שבכך יהיה מותנה תשלום החוב, הסכים התובע לשלוח איש מקצוע לבדיקת האינטרקום בדירתו של רמי לוי והוסכם כי אם התקלה אינה בדירה אלא בזה המותקן בפתח הבית - יתוקן האינטרקום על חשבון התובע.

התובע העיד כי דווקא הוא הגיע לפגישה שנקבעה עם נתבע 3 אלא שנתבע 3 לא הגיע, והוא הותיר בבית את כרטיס הביקור שלו. נתבע 2 כלל לא תיאם מועד לסילוק החוב או לצורך פגישה כלשהי. כמו כן הכחיש התובע כי טרק את הטלפון לנתבע 3, ואילו לנתבע 2 טרק את הטלפון, לגרסתו לאחר שזה איים שירצח אותו. כן העיד כי גם בשנה שקדמה לתקופה נשוא התובענה אחרו נתבעים 1 ו- 2 בתשלום דמי הניהול.

כמו כן העיד התובע כי הוא טיפל בתקלות עליהן התלונו הנתבעים. בנוסף העיד כי לא מצא בעייה באינטרקום או במשאבות, וכי אלה לא הותקנו על ידו. הוא אף הכחיש באופן חד משמעי כי חיבל בקווי האינטרקום לדירה.

עפ"י עדותו של נתבע 3 הוא היה בין חברי הוועד כאשר נכרת הסכם בין נציגות הבית לתובע. למרות עדותו שבמשך השנה הראשונה קיים התובע את חיוביו בצורה קלוקלת, הודה נתבע 3 כי ההסכם התחדש לשנה שנייה ושלישית. עפ"י עדותו הוסכם בין הצדדים על הפסקת השירות החל מסוף החודש (יולי 2003).

למרות שעפ"י עדותו של נתבע 3 כחמישים אחוז מהדיירים לא שילמו לתובע תמורת השירות עפ"י החוזה, הרי מלבד הנתבעים בתיק זה (והן בתובענה אחת נוספת שהוגשה יחד ובה הגיעו הצדדים להסכם), לא הובא איש מדיירי הבית לעדות.